שחיקה גלילית
השחזה גלילית (נקראת גם השחזה מסוג מרכזי) משמשת לטחינת המשטחים הגליליים והכתפיים של חומר העבודה.חומר העבודה מותקן על מרכזים ומסובב על ידי התקן המכונה נהג מרכזי.גלגל השוחקים וחומר העבודה מסובבים על ידי מנועים נפרדים ובמהירויות שונות.ניתן לכוון את השולחן כדי לייצר מתחדדים.ניתן לסובב את ראש הגלגל.חמשת סוגי השחזה הגליליים הם: טחינה בקוטר חיצוני (OD), שחיקה בקוטר פנימי (ID), טחינת צלילה, טחינת הזנת זחילה וטחינה ללא מרכז.
שחיקה בקוטר חיצוני
שחיקה OD היא שחיקה המתרחשת על משטח חיצוני a של עצם בין המרכזים.המרכזים הם יחידות קצה עם נקודה המאפשרת לסובב את האובייקט.גם גלגל השחזה מסובב לאותו כיוון כאשר הוא בא במגע עם האובייקט.המשמעות היא למעשה ששני המשטחים ינועו בכיוונים מנוגדים כאשר נוצר מגע, מה שמאפשר פעולה חלקה יותר ופחות סיכוי לחסימה.
טחינת קוטר פנימי
שחיקה מזהה היא שחיקה המתרחשת בחלק הפנימי של חפץ.גלגל השחזה תמיד קטן מרוחב האובייקט.החפץ מוחזק במקומו על ידי קולט, שגם מסובב את החפץ למקומו.בדיוק כמו בשחיקת OD, גלגל ההשחזה והאובייקט הסתובבו בכיוונים מנוגדים ונותנים מגע בכיוון הפוך של שני המשטחים שבהם מתרחשת השחזה.
סובלנות לטחינה גלילית מתקיימת בטווח של ±0.0005 אינץ' (13 מיקרומטר) לקוטר ו-±0.0001 אינץ' (2.5 מיקרומטר) לעגולות.עבודה מדויקת יכולה להגיע לסובלנות של ±0.00005 אינץ' (1.3 מיקרומטר) לקוטר ו-±0.00001 אינץ' (0.25 מיקרומטר) לעגולות.גימורי פני השטח יכולים לנוע בין 2 מיקרו אינץ' (51 ננומטר) ל-125 מיקרו אינץ' (3.2 מיקרומטר), כאשר גימורים טיפוסיים נעים בין 8 ל-32 מיקרו אינץ' (0.20 עד 0.81 מיקרומטר)
זמן פרסום: 14 ביולי 2023